אדוניה

אדוניהו היה דמות מקראית בתנ"ך העברי, הידוע בעיקר בזכות ניסיונו לגזול את כס מלכות ישראל מאביו, דוד המלך. הוא היה בנו הרביעי של דוד המלך ואשתו חגית. בין אחיו היו אמנון, אבשלום ושלמה. אדוניהו היה צעיר נאה ושאפתן שביקש לזכות בכס מלכות ישראל לעצמו. הוא אסף קבוצה גדולה של תומכים והכריז על עצמו כמלך. הוא אפילו הרחיק לכת והכין לעצמו מרכבה וסוסים. עם זאת, תוכניותיו סוכלו על ידי אביו, דוד המלך, שכבר הכריז על בנו הצעיר, שלמה, כמלך הבא. אדוניהו נאלץ לברוח על נפשו, ושלמה הוכתר למלך. מאוחר יותר ביקש אדוניהו להתחתן עם אבישג, צעירה שהייתה בת לוויה של דוד המלך בזקנתו. זה נתפס כניסיון נוסף לזכות בכס המלכות, ושלמה הוציא אותו להורג. אדוניהו ידוע בעיקר בשל ניסיונו לגזול את כס מלכות ישראל מאביו, דוד המלך. הוא היה שאפתן וביקש לזכות בכס המלכות לעצמו, אך תוכניותיו סוכלו על ידי אביו. הוא זכור כסיפור אזהרה על שאפתנות וגאווה.

אדוניה הוזכר 26 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 Samuel, פרקים 3, פָּסוּק 4.

השריון של אלוהים אדוניה הוא חגית.

מותו של משה אדוניה הוא .