אחאיה

אחאיה הייתה דמות מקראית המוזכרת בברית החדשה. היא הייתה בתם של הורדוס אגריפס הראשון וקיפרוס, ואחותו של הורדוס אגריפס השני. היא נודעה ביופיה והיתה נשואה למלך עזיזוס מאמסה. אחאיה ידועה בעיקר בזכות תפקידה בהמרה של בעלה לנצרות. לאחר ששמעו את הטפתו של השליח פאולוס, אחאיה ובעלה הוטבלו שניהם. אירוע זה מתועד בספר מעשי השליחים. אחאיה הייתה ידועה גם בנדיבותה. היא ובעלה נתנו בנדיבות לכנסייה בירושלים, והיא נודעה בהכנסת האורחים. אחאיה זכורה כחסיד נאמן של ישוע המשיח ומיטיב נדיב של הכנסייה הקדומה. המרה של בעלה ותרומותיה הנדיבות לכנסייה זכורות כדוגמאות לאמונתה ומחויבותה לאדון.

אחאיה הוזכר 11 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Acts, פרקים 18, פָּסוּק 12.